גידולי עץ הארגן בארץ הקודש....עוד למדנו Nerd et al., 1994, שבארץ אנו מאבדים כ-%15 מהזריעים שנשתלו
לטובת פטריית קרקע אנדמית בש ם Fusarium oxysporum.
פטריה זו הוגדרה על ידי ד"ר לאה צרור מתחנת גילת,
אך לא ברור באם לפנינו גזע אלים מיוחד לארגן, או גזע זהה לפטריה
שתוקפת ח‘וח‘ובה, שקדים, זיתים או אבוקדו. הצרה עם התפתחות
מחלה זו היא, שעץ יכול להתפתח יפה במשך מספר שנים - ואז באה
הפטריה, מתפשטת דרך צינורות העצה וממיתה אותו.
מכאן, שחובה לברור זנים עמידים לפוזריום הגדלים על שורשיהם, או
למצוא כנות עמידות שעליהן יורכבו הזנים המצטיינים. כמובן שיהיה
צורך ללמוד את השפעת הכנות הזריעות על ביצוע הרוכבים.
באשר לריבוי וגטטיבי, נערכו מספר מחקרים שמדווחים בספרות Bellefontaine et al., 2010; Bakry et al., 2009; Nouaim etal., 2002 ממחקרים אלה עולה שעץ הארגן קשה לריבוי וגטטיבי,
במיוחד מייחורים, וכי בחלק מהמקרים תוקפת פטריה את העלים וגוז
רמת לתמותת הייחורים )Bakry et al., 2009( .כן עלה מהמחקרים
שייחורים של ענף לא מעוצה משתרשים טוב יותר מענפים מעוצים.
שעור ההשתרשות בטיפולים הטובים ביותר הגיע לסביבות ה-%80,
אך היה זה רק בקלון אחד. ברוב הקלונים האחרים היו שעורי השתרז
שות בודדים או אפס השתרשות. מאחר שקיים הבדל גדול מאד בין
קלונים שונים, חובה לפתח פרוטוקול ריבוי לכל זן בנפרד. במאמרים
הללו מפורטים פרוטוקולים גם לריבוי באמצעות תרבויות רקמה, אך
אין דיווח על הקשיית השתילים, שכידוע זהו השלב הקשה ביותר לריז
בוי מסחרי של כל מין בוטני. כמו כן אין דיווח על ביצועי העצים שהורבו
מייחורים. יוסי מויאל, איש צוות במחקר הארגן באוניברסיטת בן גוריון
בנגב, הצליח להרכיב בהרכבות ראש מספר קטן של עצים שגדלים
כיום בקטורה. אין שום מידע לגבי השפעת הכנה על הרוכבים. חשוב
לציין שגם אין כל מידע מבוסס על דרישות הארגן למים ולדשן.
אם כן, לעץ מעניין זה יתרונות גדולים. מפרי הארגן ניתן להפיק שמן צמז
חי איכותי ביותר המתאים למאכל, לטיגון ולקוסמטיקה. יש בארץ
שוק בטוח לכמויות מסחריות של שמן זה, הידוע ומוכר בעיקר ליוצאי מרוקו, אך גם לישראלים
רבים שטעמו ממנו בביקורים במרוקו. כמו כן קיים פוטנציאל לשמן בשוק העולמי. למסקנה זו הגיע גם ד"ר דן רימון, שניתח את כלכליות הגידול כבר ב-2007 רימון, 2007.
החסרונות הגדולים שמעכבים את נטיעות הארגן בארץ כעץ מטע הם, לפי מיטב ידיעות
תנו, כוללים את העובדה שטרם בוררו עצים עם יבול גבוה של שמן שנבדקו מספר שנים
רצופות באזורי הארץ השונים. כמו כן טרם בוררו כנות או זנים עמידים לפטריית הפוזריום,
ולא ידוע מה השפעת הכנות הזריעות על זנים מורכבים. בנוסף, בשלב זה אין פרוטוקולים
מוכחים לריבוי ייחורים ובמיוחד להקשייתם לאחר ההשרשה. גם נושא טכניקות ההרכז
בה לא נבדק לעומק, למרות ההצלחה של הרכבת עצים בודדים בהרכבת ראש.
תקווה אני שמאמר קצר זה יעודד השקעות במחקר ופיתוח של מין חשוב זה, לו פוטנז
ציאל כלכלי גדול. ניתוח כלכלי שנעשה לפני מספר שנים על ידי ד"ר דן רימון, כלכלן שיווק
חקלאי שפירסם את מאמרו על הארגן ב'עלון הנוטע' ב-2007, הגיע למסקנות דומות.
תודה רבה:יוסי מזרחי / המחלקה למדעי החיים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
תגובות
הוסף רשומת תגובה